הכל על נשיאה פיזיולוגית
השיחה הזאת נוגעת בדברים רגישים: מה עשינו עד עכשיו, מה קנינו, מה קיבלנו מתנה, מה נאמר לנו.
שיחה כזאת יכולה לעורר תחושת אשמה – או הרגשה שמאשימים.
אבל המטרה כאן היא אחרת לגמרי.
לא אשמה – אלא ידע. לא שיפוט – אלא דיוק.
כשאנחנו יודעות יותר, אנחנו בוחרות טוב יותר.
יאללה נצלול פנימה?
מנח פיזיולוגי
כשאנחנו נושאות תינוק – אנחנו לא רק מעבירות אותו מקום למקום.
אנחנו עוטפות אותו, מחזיקות אותו, נוגעות בו. איך נעשה את זה בצורה המדויקת ביותר?
מנח פיזיולוגי הוא המנח שבו נמצא התינוק כרגע – עם כל הרכות, העיקולים והתנועתיות של הגיל והשלב ההתפתחותי.
אנחנו לא מחפשות מנח עוברי – כי התינוק הוא כבר לא עובר.
הגוף של התינוק משתנה מרגע הלידה בקצב מהיר, והוא כבר נמצא בתנועה של התפתחות: ראש שמתחזק, גב שמתרומם, איברים שמתרחבים ומתארגנים.
מנח פיזיולוגי הוא לא תנוחה אחת שאנחנו שואפות אליה – אלא מצב משתנה, שצריך להיתמך בהתאם לגיל, לערות, ולשלב שבו התינוק נמצא.
נשיאה פיזיולוגית
כשאנחנו מחזיקות בידיים תינוק קטנטן, אנחנו לא ״מלבישות״ עליו מנח, אלא מרגישות אותו:
איפה המשקל שלו מונח, מאיפה נכון לתמוך בו, איך הגב מתעגל, מתי הוא רפוי ומתי הוא נדרך.
נשיאה פיזיולוגית שואפת לאפשר את אותה התאמה, דינמיות ורגישות כלפי התינוק.
נשיאה פיזיולוגית היא תמיכה יציבה שעוטפת את התינוק, בלי לעצב אותו לצורה חיצונית.
מנשא פיזיולוגי
כדי שנוכל לשאת תינוק באופן שתומך באמת בגוף שלו, המנשא צריך לאפשר את זה. יש מנשאים שעוצבו מתוך מחשבה בדיוק על הדגשים האלו. ויש מנשאים.. שלא.
מה התכונות של מנשאים שתומכים בנשיאה פיזיולוגית?
עוד לפני שיש בו תינוק, אפשר להסתכל על המנשא עצמו ולשאול:
האם המבנה רך?
מנשאים שתומכים במנח פיזיולוגי הם מנשאים רכים במבנה שלהם.
אם משחררים אותם מהיד – הם לא “עומדים לבד”, אלא מתקפלים.
אין בהם ספוגים ששומרים על צורה – הם נראים כמו בד, לא כמו תבנית.
כיס או רתמה?
במנשא פיזיולוגי, התינוק יושב בתוך כיס בד שתומך בו מכל כיוון – כמו ערסל רך שנפרש עם משקל הגוף. הכיס הזה מחזיק את התינוק לכל אורך הגב – מהאגן, דרך הגב ועד השכמות.
כך המשקל מתפזר על פני שטח רחב של בד חזק.
אם יש למנשא רתמה שמתחברת להורה או לתינוק, הרצועות ישאו את המשקל דרך נקודות לחץ.
אנחנו מחפשות תמיכה אחידה, ולא אחיזה נקודתית.
התאמה לגודל
בגילאים שונים, התאמה מדוייקת נראת מעט אחרת.
גובה
ניובורן: הפאנל מגיע עד בסיס העורף, לא מעל ולא מתחת.
ככל שהתינוק גדל, צפוי ותקין שהפאנל יהיה נמוך יותר, עד מתחת לבתי השחי.
רוחב
ניובורן: הרגליים של התינוק נתמכות לכל אורך הירך, עד הברך – ולא משתלשלות כלפי מטה. הפיסוק לא רחב מדי, והברכיים פונות מעט לכיוון הבטן.
ככל התינוק גדל, נראה פיסוק רחב יותר. פאנל מברך ברך תמיד נח יותר אבל עם הבשלת מפרק הירך (סביבות גיל חצי שנה) פחות קריטי.
תמיכה אחידה הדוקה ועוטפת לגב:
סימן עדין אבל חשוב לבטיחות ולהתאמה.
אין “כיסי אוויר”, אין קפלים במנשא.
ניובורן: קימור קיפוזי אופייני.
ככל שהתינוק גדל, הגב מתיישר בהתאם להתפתחות.
בשלבים שונים תינוקות יצטרכו גודל פנאל שונה – מנשאים מתכוונים מאפשרים טווח זמן רחב של נשיאה מדוייקת וטובה.
מנח פיזיולוגי הוא נקודת המוצא לפיה אני ממליצה לחשוב על נשיאה ועל מנשאים.
יש דרכים שונות להשיג את אותה תמיכה: עם אבזמים, טבעות, קשירה חלקית או מלאה.
כל שיטה יכולה לעבוד – כשהמנשא מתאים, וכשההתאמה נעשית מתוך הבנה.
בפרק הבא ניכנס בדיוק לזה:
איזה סוגי מנשאים קיימים – ומה כל אחד מהם מאפשר