מה היא נשיאת תינוקות?
לא עוד מוצר לתינוק
קל לחשוב שמנשא הוא עוד מוצר שנכנס לרשימת הקניות לקראת לידה – או אביזר לשינוע תינוקות, אבל האמת היא שנשיאה היא הרבה מעבר לזה.
נשיאה היא שפה של קשר
נשיאה היא דרך חיים אנושית, עתיקה ואינטואיטיבית. היא לא הומצאה – היא התפתחה. מתוך הגוף, מתוך הצורך, מתוך הקשר.
נשיאה היא לא תופעה מקומית, ולא המצאה מודרנית – היא התפתחה שוב ושוב, לאורך זמן, בכל מקום שבו נולדו תינוקות.
תינוקות תמיד נישאו!
הנשיאה קדמה לעגלות, ללולים, ולתעשיית מנשאי התינוקות.
מהרי האנדים ועד הסאהל, מיפן ועד כפרים באירופה.
הצורה השתנתה – בהתאם לאקלים, ללבוש המסורתי, לחומרי הגלם ולצרכים היומיומיים.
לפעמים זו הייתה מטפחת, לפעמים שמלה שנקשרה, לפעמים אריג ארוג ביד.
נשיאה לא נולדה מתוך אידאולוגיה
נשיאה התפתחה מתוך מציאות
נשיאה חשובה היום
בעולם שבו רוב התקשורת שלנו היא דיגיטלית, נשיאה מחזירה אותנו לגוף, לקשר הראשון, לקשר של חושים: מגע, חום, תנועה.
הגוף כבר יודע
גם בלי מדריך, גם בלי שיטה, הורים מרימים את התינוק ונעים ביחד – כי זה מה שהגוף מבקש. וכשהידיים מתעייפות? הם מוצאים דרך לקשור.
נשיאה לא חייבת להתחיל מהסבר – היא מתחילה מהרגש, מהתנועה, מהמגע.
התינוק נולד להיות מוחזק
התינוק האנושי לא נולד מוכן לעולם.
הוא תלוי בהורה – פיזית, רגשית, גופנית.
הנשיאה לא "מרגילה" אותו – היא פשוט עונה על מה שגופו מצפה לו:
מגע, תנועה, קרבה רציפה.
זו הסביבה הביולוגית שהוא זקוק לה כדי לגדול.
מגוון אפשרויות
למשפחות שונות יש צרכים והעדפות מגוונים.
כמה טוב שיש לנו היום עגלות, מרחבים נגישים, ובחירות רבות יותר כהורים – ולא רק נשיאה.
לא נוסחה – ידע
נשיאת תינוקות אינה פתרון קסם או שיטה שמתאימה לכולם, בכל זמן.
היא מורשת אנושית נהדרת עם רלוונטיות רבה גם לימינו, וכדאי להכיר ולהבין אותה –
לא כפריט פולקלור, אלא כידע חי שממשיך להציע תועלת.